ליקוטי חבר בן חיים ד פד

שם בי"ש ס"ק ט"ז ואין הבעל חייב עיי' רש"י פ' ויגש לאלקי אביו יצחק מכאן שחייב אדם יותר בכבוד אביו מכבוד זקנו משמע דעכ"פ גם בכבוד זקנו חייב: שם טו"ז ס"ק ט' דלא צריך התראה אלא כצ"ל: שם ס"ק י"א טו"ז טעות סופר במה שכתב כצ"ל: שם בא"ד דקיי"ל כרבא כצ"ל: סי' קט"ז בי"ש ס"ק א' ואיתא שם כצ"ל: שם באו"ד למה כתבו ע' רשב"א יבמות פ"ה שם יישוב לקו' זו: שם באו"ד הוא מרגילה כצ"ל: שם באו"ד וראי' שלו כצ"ל: באו"ד אז זוכה כצ"ל: סי' קט"ז חלקת מחוקק ס"ק ג' דמחיל לה כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ד' אפי' בהיכר בה כצ"ל: סי' קי"ז בי"ש ס"ק ט"ו נכפה לזמן או שאר כצ"ל: סי' קנ"ה טו"ז ס"ק ג' יהיב לה כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ה' אבל לשאר דיבור חדש: שם בי"ש ס"ק י"ט היה מקום כצ"ל: שם ס"ק כ' היינו מעת לעת כצ"ל: ליקוטי טו"ז אה"ע סי' י' ס"ק ב' כל דין תנאי צ"ע דעכ"פ תנאי כפול א"א כמ"ש תוס' וע' בי"ש וצ"ע: שם ס"ק ג' הרי"ף לא הביא צ"ע דאדרבא הרי"ף לא הביא כ"א לשנא קמא: שם ס"ק ד' אמאי לא משני קו' זו איתא בחי' רמב"ן גיטין שם: סי' ע"א ס"ק ד' אבל מצוה ע' חלקת מחוקק וצ"ע: סי' ע"ח ס"ק א' לפדותן יותר מדמיהן כצ"ל: סי' ע"ט מ"ה כראה ע' מ"ש באבני מלואים בזה: סי' צ"ב ס"ק ג' דתוכל לומר אני רוצה כצ"ל: סי' קי"ב ס"ק ד' דלא רצה לזוכה צ"ע דהרי לא קיי"ל דאיבה היינו איבה דמזונות כ"א דלמא מסר לה למוכה שחין ע' חלקת מחוקק סי' ע"ח: סי' קי"ט ב"ש ס"ק ב' ואתי' קרא צ"ע הרי לא יוכל לשלחה ללאו אתא ולכהן שלקה ובישראל הוא דניתק לעשה וע' בגמ' שם וצ"ע: שם ס"ק ג' א"כ פוסק כבי"ש ולמ"ש תוס' דהאי אתיא כבי"ה א"ש: שם טו"ז ס"ק ז' לפרוצה ורעה ע' פ' הבע"י וצ"ע: שם ס"ק ח' ל"ל אחר צ"ל איש: שם ס"ק י"א מצד תקנת חכמים ויש לדקדק קצת מהא דפ' הכותב דאמר רב יוסף כל היכא דאמור רבנן לא ליזבון לא הוה זבינא ובמקח הנעשה באי' פלוגתא בין הפוסקים: שם ס"ק ט"ז ובגרושת ישראל כצ"ל: שם ס"ק י"ח אפי' אם בא עלי' ר"ל בזנות: סי' ק"כ בי"ש ס"ק א' וקשה א"כ פי' מאן דס"ל הכי מוקי סוגי' דחש"ו כר"י אבל לר"א פסול וע"כ הקו' על הטור דווקא: שם בחלקת מחוקק ס"ק י"ג גט בטל כצ"ל: שם ס"ק כ"ד משום עדים כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ד' חסרון הניכר כצ"ל: שם ס"ק ח' בדין דהרמה כצ"ל: באו"ד חוב לשלם לו דמים כצ"ל: שם ס"ק ט"ז להר"ן והרא"ה כצ"ל: שם ס"ק כ' וודאי לא מהכי כצ"ל: סי' קכ"א ר"י וכ"א צ"ל ור"ל: שם טו"ז ס"ק ד' הגט אין בו ממש צ"ע לא יהא אלא שביטלו לגמרי הרי חוזר ומגרש בו ואפי' למאן דס"ל אם ביטל הגט איכו חוזר ומגרש הכי השליחות בטל אבל לא הגט: שם באו"ד בשעת כתיבתו צ"ל כתינתו: סי' קכ"ב שו"ע סעי' א הגה וליתן לה שניהם כאן שייך טו' ס"ק ב': באו"ד מחבר הרב שבעיר טו"ז ס"ק ג': ויש לבעל לחזור טו"ז ס"ק ד': גם מקנה טו"ז ס"ק ה': עדיין לא נחתם טו"ז ס"ק ו': סעי' ב' ויוליך לה טו"ז ס"ק ז': שם טו"ז ס"ק ב' אמרינן בהמגרש אבל לא קיימא מסקנא הכי: שם בי"ש ס"ק ה' והלשון מגומגם כ"ל וצ"ל אפכא הסופר להבעל: סי' קכ"ג בי"ש ס"ק א' לא הוה אלא חשש ר"ל בעדים דלר"א הטעם משום מזוייף מתוכו: שם ס"ק ה' לשטת הרמב"ם ואף דלד' ר"י ל"ק קו' תוס' אבל הרמב"ם לית לי' שטת ר"י דא"כ לא הו"ל לאתויי הא דכ"ה כלל וצ"ע: שם בי"ש ס"ק ל' לא היה בטופסי גיטין צ"ע הרי עכ"פ ל' אחר וכמ"ש תוס': שם ס"ק ח' ע' מ"ש בענין זה בס' תבו"ש יו"ד סי' א': באו"ד ומ"מ הגט בטל ולולי דמסתפינא הייתי אומר דהרמב"ם מרי' דהאי דינא לטעמי' דס"ל במקום עידי חתימה לא בעי' עידי מסירה ומיירי בלא עידי מסירה: שם טו"ז ס"ק ז' מפני הרואין כצ"ל: שם באו"ד להתיר במזיד ר"ל לצורך חולה המצוה: שם ס"ק ח' ולא צריך להזכירו כצ"ל: סי' קכ"ד בי"ש ס"ק ה' לשחוט בשן י"ל דלקוחה עכ"פ בעינן למאכלת עצמה דהיינו הצפורן דאם לקח הבהמה בידו והעביר השן או הצפורן לא הוה שחיטה משא"כ בגט דאפי' נתן הגט בחצירו ונתנו לה מגורשת דלא כ' וגרשה: שם בי"ש ס"ק י"ט אלא נתן לה צ"ל ונתנו לה: באו"ד דהיא יודעת להקנות לי' כצ"ל: שם טו"ז ס"ק י"ח ותשרף צ"ל ותירץ: סי' קכ"ה בי"ש ס"ק ג' בסוה"ד ובטו"ז יו"ד כצ"ל: שם טו"ז ס"ק י"ד כיון דכתוב ספר כצ"ל: סי' קכ"ו בי"ש ס"ק א' ולא כמ"ש באו"ח הו"ל למכתב ולא כרמ"א או"ח סי' ש"ו סי"א וע' סמ"ג שם: שם בי"ש ס"ק ג' דשם משמע ר"ל פ' כל הגט גבי הכותב טופסי גיטין: שם בי"ש סס"ק ז' גרש ירחים טפי הו"ל למנקט במספר ירחים: