לחם שמים על משנה זבים ד:א

במטה במחגרת איירי. לרע"ב לקוח מהר"ש. אמנם לפיר"מ ליתא. אלא בהא נמי פליגי ר"י.

נוטלת לשון יחידה. היא גרסת ר"מ ורע"ב. ואינהו גרסי נמי בזמן שמשאה. דקאי אאשה או אערבה. אבל באמת אין פירושם מתקבל. דכשהטמאה נושאת לבדה. מה לי משא כבד או משא קל. ודתי"ט בזה אינם נשמעים.

אכן הר"ש ומהר"ם גרסי נוטלות. לשון רבות. וכן משאן בכינוי. כך העקר בלי ספק. גם לפי ג"א דלעיל. יתכן משאן ל"ר. דקאי אבגדים.

ונפל ככר של תרומה טהור משום דכחה של כסוסטרא יפה. ואע"פ שכבר התנועעה ונזדעזעה. לא חשיב לה היסט זב מכחו. אלא מכח כחו. דהיינו הקשת הקול והברתו. הוא המרעיד ומפיל. כמו שנראה בקול חזק. שאפילו כותלי הבית נרעדים מחמתו. בלי שום פגישה בדבר קשה.