לחם שמים על משנה זבים ד

במטה במחגרת איירי. לרע"ב לקוח מהר"ש. אמנם לפיר"מ ליתא. אלא בהא נמי פליגי ר"י.

נוטלת לשון יחידה. היא גרסת ר"מ ורע"ב. ואינהו גרסי נמי בזמן שמשאה. דקאי אאשה או אערבה. אבל באמת אין פירושם מתקבל. דכשהטמאה נושאת לבדה. מה לי משא כבד או משא קל. ודתי"ט בזה אינם נשמעים.

אכן הר"ש ומהר"ם גרסי נוטלות. לשון רבות. וכן משאן בכינוי. כך העקר בלי ספק. גם לפי ג"א דלעיל. יתכן משאן ל"ר. דקאי אבגדים.

ונפל ככר של תרומה טהור משום דכחה של כסוסטרא יפה. ואע"פ שכבר התנועעה ונזדעזעה. לא חשיב לה היסט זב מכחו. אלא מכח כחו. דהיינו הקשת הקול והברתו. הוא המרעיד ומפיל. כמו שנראה בקול חזק. שאפילו כותלי הבית נרעדים מחמתו. בלי שום פגישה בדבר קשה.

השדה לשון מקרא הוא. שדה ושדות (קהלת ב').

ספסלים עיין פכ"ב דכלים. ספסל ל"ז. וחמשה גרסינן.

פונדיות מקובץ מן פונדיא (פכ"ז דכלים) ואפונדתו (פרק הרואה) וגרסינן חמש. ל"נ.

ששה כסאות ה"ג. ולא ידעתי סבה לחלק הגרסא בין ראשה לסופה. כמ"ש תי"ט. וכסאות מקובץ מן כסא. כסאות למשפט. הילכך ששה גרסינן. וכן להלן על שני כסאות ל"ז.

טליות אינו לשון רבים של טלית. שממנו יאמרו ז"ל בלשונם טליתות של מצוה וכן הרבה. מכלל שתי"ו טלית שרשית היא. בשקל חנית חניתות (ועיין עזר אור) אבל טליות מקובץ מן טליה (שענינו כמו טלאי ומטלית. שהיו"ד נוספת במשקל משכית) שרשו טלה. בפלס בריה בריות קריה קריות.

כרע הזב טהורים מדין משכב (ששוה מגעו למשאו) אבל טמאים במשא הזב. כלומר נטמאו מחמת הסטו של זב. שהזב נשאם והסיטם. נעשו ראשון לטומאה. ואין להם דין משכב לטמא אדם ובגדים. אף לא בגדים לבדם. שאין במה שנישא ע"ג הזב אלא טומאת מדף. כדלקמן מ"ו.

והיינו לאחר שפרשו. אבל בשעת חבורם. הרי הם כאב הטומאה. עפ"ה מ"ב.

טמאים נעשו תחלה. כדין אוכלין ומשקין. שאינם נעשים אב הטומאה לעולם.

הכל טהור עתי"ט עד דאפשר להיות נושא ונישא ולא יאהיל. אומר אני דה"ה לכף מאזנים. כמ"ש שם בס"ד. וא"צ למחוק לבר מאהיל. וה"פ כל שהמת נישא עליו כולו בכף מאזנים. טהור. לבר ממאהיל. ר"ל בר ממאהיל. על המת ומאהיל על האדם או על הכלים. שמטמאם. אפילו אינו נישא עליהם. ובמשאו לא נטמאו. חוץ מן האדם שנטמא במגעו של מת והסטו.

מדף עקרו מנדף. וכן עלה נדף. שרשו נדף. ויעיד עליו הדגש. היותו מחסרי הנו"ן.

היתה טלית הכא נקט טלית. שהיא בגד רחב. בכדי שתוכל עמוד עליה בהמה בשתי ידיה או רגליה. להכי לא נקט מטלית או טלאי. כמ"ש לעיל טליות. שהן חתיכות קטנות. אפילו אינה אלא שלש על שלש. קרויה מטלית.

הסוס מטמא ברגליו אם זב רוכב עליו. הכא נמי איירי שהבהמה עומדת. כדלעיל.