לחם שמים על משנה זבים ב

הכל לאתויי תינוק. כתב תי"ט ונ"ל דהוי כעין מיעיט אחר מיעוט כו'. דהא איש משמעו בן י"ג. כדתנן פ"ה דאבות ע"כ. הו"ל לאתויי ההיא דתנן בפירוש ר"פ בן סורר. כי יהיה לאיש בן. בן ולא איש.

רי"א יומו עתי"ט שכתב שעמד מרעיד ומשתומם איך שכחו משנתנו. ולא ידעתי למה חרד עלינו כל החרדה הזאת. לו הונח ששכחו אף אם לא ידעוה. מדוע ישתומם אדם גדול על כזה וכיוצא בה. כשגגה שיוצא מלפני השליט. והנא מצינו גם באמוראים מי שאליהו היה מצוי אצלו ואמר בארבעה ל"מ כו'. איברא תו' התם. אספרי סמכו בהאי. והתם לא אדכר מדי. מר"י דפליג. משמע דד"ה היא. ושמא מגמרא דנזיר פליגי ר"י כה"ג. בש"ז דזב. הועתק לכאן בטעות. א"ד הכא ריה"ג הוא.