לחם שמים על משנה יומא ה:ו

לנחל. כמו לנחל איתן עמק. לשון רש"י הועתק בתי"ט. וערבך ערבא צריך. עמ"ש בפ' עגלה ערופה. ובש"י סי':

אבל הוצרך רש"י ז"ל לפרש כן אע"ג דתנן מתערבין באמה. ודאי צ"ל שלא היתה האמה נמשכת לנהר ששמו קדרון. דהא קרא אחרינא כתיב שדמות קדרון. ויגיד עליו ריעו דנחל קדרון גם הוא מענין עמק. כמו ויחפרו עבדי יצחק בנחל. ולא מלשון נחלי מים. ונפקא מנה לנחל איתן. דאע"ג דכך היא דעת רש"י ז"ל. וגם אנו בעזה"י עשינו לה סמוכות שגם שם האמת אתו. מכל מקום שכנגדו חלוק עליו ה"ה הרמב"ם ז"ל. ובס"ד כבר ביארנו שם במקומו מחלוקתם ז"ל וקיימנו דברי שניהם שאלו ואלו דברי אלקים חיים: