לחם שמים על משנה יבמות ח:ג

עמוני ומואבי אסורין נעשה כאומר דבר זה ידוע כתוב ומפורש בתורה שאיסורן אסור עולם. כי גם זה נודע מעצמו. מאחר שלא נתפרשו בם דורות. אלא משום נקבות איצטריכא. וא"ש נמי דנקמינהו בסדרא כדכתיבי.

והא דקדים עמוני בקרא עמ"ש בס"ד באם לבינה. ועלח"ש פ"ד דידים.

מצרי ואדומי י"ל טעם לקדימת מצרי. לרמוז אותה ששנו בתוספתא. שמצרים באסורן עומדין. לפי שנתן להם הכתוב קצבה לחזרתן. וכדעת הרא"ש ודעמיה. לפיכך הקדימו התנא. לומר לך שלעולם באסורו הוא עומד. ואיחר האדומי. שיש לו התר עכשיו. שכבר נתבלבל כל העולם. וכמ"ש בתשו' בס"ד. ופקפקתי גם בהתר אדומי בזה"ז. היכי דקביע וידיע.