לחם שמים על משנה יבמות ג:ד

תוי"ט הרי אלו חולצות. דס"ל יש זיקה. ר"ל מדרבנן.

ואחד נשוי נכרית לא שנא נשא נכרית תחלה או בסוף אחר שכנס אשת אחיו. ורבותא קמ"ל אע"ג דנסב נכרית מעיקרא. אתיא אחות אשה צרתה בזיקה. ודחיא לה. כל שכן איפכא. ותו דלא בעי לאורוכי. אלא סתמא בכל גוונא משמע. ונ"ל דה"ה בעשה מאמר. נמי ל"ש. וחד דינא הוא. והכי נמי בבבא דסיפא. חד מילתא. בין כנס ואח"כ נשא אחות אשת אחיו בין נשא ואח"כ כנס נכרית כלישנא דמתניתין. כולה חדא היא.

מיהו לא ניחא אי איתא לדר"א. דכי נפלה נכרית לפני שני בעלי אחיות. הל"ל צרת אחות אשה בזיקה ונאסרה עליו עולמית.

אי הכי קשיא הך בבא. כשמת נשוי נכרית איך כנס אחד מבעלי אחיות אשתו. ואל"ד ולומר בעבר וכנס. דמאי קמ"ל. שמא משום כך גרסי תו' הכא השניה. כמ"ש תי"ט משמם. כי לא היה לי פנאי לעיין בגמרא בעת כותבי זאת.

ונ"ל עוד דאף באידך בבא בכנס נשוי נכרית ומתה אשתו של שני. ליכא לפלוגי בין מתה אחר שכנס. ובין מתה והדר כנס ומת. לעולם שתיהן אסורות. לזה שנאסרו אחת מהן עליו שעה. וכן נמי אפילו עשה בהן מאמר בלבד. וצ"ע בגמרא ובפוסקים אי"ה.