לחם שמים על משנה תרומות ב:א
Lechem Shamayim on Mishnayos Terumos 2:1 (Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 2:1) · לחם שמים על משנה תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →אין תורמין מן הטהור על הטמא. לשון הרע"ב גזרה שמא יתרום שלא מן המוקף עכ"ל. רוצה לומר אע"ג דתרם מן המוקף. אפ"ה לכתחלה לא. והיכי דמי כי הא דתנן ספ"ב דחלה [משנה ח']. נותן פחות מכביצה באמצע. והא מצי עביד. אי לאו דגזרינן דילמא אגב דמסתפי שמא יגע טמא בטהור. לא יתרום מן המוקף היטב:
ואם תרם. פירוש אפי' תרם שלא מן המוקף. תרומתו תרומה דיעבד. דלא בעינן מן המוקף. אלא לכתחלה. ועיקרו אינו אלא מדבריהם:
ובתרומה גדולה דווקא. לפי שניטלת באומד. ושמא לא ישער יפה. כשאין הטבל לפניו. לידע כמה יוציא עליו תרומה א' מחמשים שבו:
ואם הטבל כאן לפניו ויודע שיעורו. ותורם עליו ממקום אחר. חששו שמא יבוא לתרום מדבר האבוד. וכל אלו חששות מדבריהם. דמדאורייתא חטה א' פוטרת. [חולין ד' קל"ז ע"ב]. וכל הדברים בחזקתן הן עומדין. לכן אם תרם אף שלא מן המוקף תרומתו תרומה:
אבל תרומת מעשר שאינה באומד. שניטלת במדה דווקא. לפיכך שנינו בה שניטלת שלא מן המוקף. דלא שייך בה טעמא דלעיל. ואפ"ה גזרו בה נמי מדרבנן עס"פ כל הגט ד' ל"א ע"א. ופירשו ז"ל משום דגזרינן אטו תרומה גדולה. ולטעמא דידי דאמינא לעיל. דלא ליתי לאפרושי מפירות אבודין. הך טעמא שייך נמי בתרומת מעשר גופיה וצ"ע ודוק:
באמת אמרו. כתב הרע"ב כל באמת כאילו הוא הל"מ ולאו דווקא הלכה ל"מ מדתנן התם באמת אמרו החזן רואה וכו' ומדרבנן היא עכ"ל:
דעתו ז"ל שכל הגזרות שנעשו לסייג וגדר לד"ת. אין להם מבוא בהל"מ. שחכמי הדורות הם שחדשום וגזרו עליהם לצורך שעה:
ואין זה מוכרח והקרוב שכל גזרות חכמים ז"ל כמעט הל"מ הם. ואע"פ שמצינו בתלמוד שפלוני ופלוני דור דור וחכמים גזרו כך וכך. [ע"ז ד' ל"ו] הוא לפי שנשתכחו רובי ההלכות [תמורה ד' ט"ז ע"א] (כידוע מרז"ל) שנאמרו ל"מ ובאו חכמי דורות וחזרו ויסדום. מ"מ נשארו מקצתם קבלה הל"מ. מסורת בידיהם שיש לגזור כן בלי ערעור מחלוקת. לפי שבאותן ההלכות ששכחו ובאו אח"כ חכמים וגזרו עליהן. לפעמים נחלקו בהן. ולא הוחלטה גזרתן. עד שעמדו למנין ורבו הנמנים לגזור. כדרך ששנינו בי"ח דבר. ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה וכו'. שנמנו ורבו עליהן [שבת ד' י"ג ע"ב]:
וכלפי זה הקדים שם באמת אמרו החזן וכו' אבל הוא לא יקרא. שזו הגזרה לא הוצרכה למנין. שכך היא תפוסה בקבלה הל"מ. שאסור הדבר בלא פקפוק וספק. ואע"פ שהיא גזרה וסייג לדבר אחר. ודאי שכך היו קצת הלכות מסורות למשה מסיני. ומדוע לא. ותורה עצמה עשתה סייג לדבריהם. כדאיתא בפ"ק דאבות דר"נ:
וכן ערמה אעפ"י שאינה תפוסה אחת. קמ"ל דתורמין. ונסיב ברישא עיגול ואגודה משום סיפא. דאפי' ב' עיגולים וב' אגודות לא יתרום מזה על זה. אע"ג דהוו תפוסה א'. ומצי לתרום בהו מן המוקף שפיר טפי מערמה. אפ"ה לא יתרום מזה על זה. כ"ש לשתי ערמות דאי אפשר להקיפן בטוב כמותן: