לחם שמים על משנה תמורה ז

הקדש עילוי כדי שיתן עולה זו לבן בתו כהן מסיים בה רש"י כדי שיטול את העור. ותו' כ' דלא נהירא כו'.

דעדיפא הו"ל למימר. דבורכא היא. עיין לעיל פ"ג מ"ד.

בפירוש רע"ב ד"ה הקדש. צ"ל אם נדר נותן דמיו. ואם נדבה נותן טובתה.

וכן חיה כו' אע"ג דלא אתי לאחלופי. תשרף. שכך היא המדה. דלא פלוג רבנן.

חמץ בפסח ישרף. עמ"ש בס"ד בלחם שמים פ"ב דפסחים. ובמור וקציעה (סתמ"ו).