לחם שמים על משנה תמורה ג

ר"א חשב תי"ט להוכיח שהוא רבי אלעזר בלי יו"ד. מחמת שראוי להקדים הקודם בזמן. ואינה ראיה. עמ"ש בס"ד בשי"ע (סקל"א דקכד"א).

ואם היה כהן עבודתה ועורה שלו ש"מ בשל ישראל. אין עבודתה שלו. ליתנו לבן בתו או לבן אחותו כהן ודלא כרש"י לקמן פ"ז מ"ג. אלא של משמר היא. והן מפיסין ביניהן. כמ"ש פ"ב דיומא משנה ז'. ועמ"ש שם בס"ד.

הרי אלו כבכור כו'. אפילו לאחר שנפל בהן מום ונפדו כו' ואגב ריהטיה כתב ונפדו. דהא תנן בסיפא ואין נפדין לשון תי"ט. ולא הבינותיו. דהא דתנן אין להן פדיון. פירושו. ולא מהני להו. דאפילו נפדו. כדלא נפדו דמו. ואינהו נמי הכי קאמרי. אפילו כו' ונפדו. לאו מידי הוא. וצ"ע.