לחם שמים על משנה טהרות ח:א

המאבד ביום צריך לפרש דחשיב ספק טומאה הבאה בידי אדם.

ואם חיה משמרם טהורים קמ"ל אע"ג דאינו יושב בצידם. אלא כדרך סתם שמירה דמתניתין. אע"פ שהוא יוצא ונכנס. סגי. כמ"ש בס"פ דלעיל בס"ד. כך נ"ל.

נפלו כו' נפל כו'. לא דמי לההיא דפ"ה דע"א מ"ד. דאפילו ברשות גוי. לית לן בה. כה"ג.

שאני התם דלא ידע לאיזה צורך הפליג הישראל. וכל שעתא סבר השתא אתי חזי לי. אבל הכא ידע דצריך לשהות זמן מה עד שיחזור ויבוא לכאן. שהרי עסוק הוא בהבאה. וק"ל.