לחם שמים על משנה טהרות ב:א

ונגעה בעלה יפה אר"י פמ"ש. הוייות דרו"ש קחזינא הכא. אע"פ שלא ביאר טעמו. אנן יתמי דיתמי מה נענה בתריה. אכתי לא גמרינן מדי. מכדי האי עלה כבוש הוא. ואינו אלא למראה. התנן התם רפ"ב דעוקצין. טהורים לד"ה. דלא שומר ולא יד נינהו. ואילו הכא סתמא תנן אליבא דכ"ע. דהאי עלה תורת אוכל עליו. ומידי הוא טעמא דרישא. משום דנגוב הוא ולא הוכשר. שוב עלה בידי עלה זה לתרופה. שאני עלה ירק. שהוא אוכל בעודו ירוק. כדתנן (מ"ז פ"ב דעוקצין) עלי ירקות ירוקים מצטרפין. משא"כ בעלה זית טרף שאינו ראוי למאכל אדם. ושומר אינו. משנכבש הזית עלהו הלא יבול.

חזר לקדרה דלמשקה אין שיעור לטמא משקה אבל לטמא כלים. נ"ל פשוט דבעינן מיהת טופח ע"מ להטפיח.

מנערת מלשון מסלק הטבלא ומנערה. הר"ש.

הו"ל לאתויי קרא. וינער ה' את מצרים.