לחם שמים על משנה סוכה ד:ה

משנה לחם מוצא נראה שנקוד המ"ם בשור"ק. לפי מה שפירשו בו בגמרא.

משנה לחם אני והו תנוק הייתי הקשבתי ואשמע אמ"ה ז"ל קורא והו בקמ"ץ חול"ם. לא במלאפו"ם כמ"ש רוב העולם כמדומני טעמו ז"ל. דלא לשתמע. והוא לנוכח פני ה'. הנסתר. ולאפוקי ממ"ש התוספות. משום דמיחזי כמשתף שם שמים וד"א. כאילו יורה בתיבת אני על מדבר בעדו. משא"כ עכשיו. שאי אפשר להבינו כך. ונודע בברור שהכוונה על שני שמות. גם הוי"ו של שם הוי"ה נקודה בחול"ם.

משנה לחם ליה ולך מזבח עתי"ט מ"ש האריך הרחיב לשון על בעל כף נחת. ופשוט ששניהם לא ראו מ"ש בגמרא כאן שהקשו. והלא המשתף ש"ש וד"א כו'. הרי הדבר גלוי. ונראה בעליל. שהוא שם שמים קדוש וברוך. ואי אפשר לומר בענין אחר.

משנה לחם ואלמלא לא סמכו גם שניהם המפרשים ז"ל על הרע"ב בלבד. והיו מעיינים בתלמוד. לא היה נשאר ספק בלבם. ולא היו טורחים בחנם. ועמ"ש בשי"ע (סימן פ"א).

משנה לחם מ"ש תי"ט במהדורא. להטעות הגירסא רבא קודם רב. עיין תו' ב"מ (ד"ב) ד"ה אין נשבעין. ודלה"ב תוספות ד"ה רבא אמר. ושי"ע (סקל"א) ובענין שורש השם ובאורו ע"ד הנקוד. שנקרא בו טרח ממ"ב בכדי. שהרי הנקוד הלז אינו של שם הוי"ה. אלא של שם המלבוש אדני. ונעלם גם מממ"ב גם מתי"ט. אף תלמוד ארוך. עיין לח"ש ר"פ חלק. ולהלן פ"ב דחגיגה. ובס"ע די"כ שלנו.