לחם שמים על משנה סוכה ג:ט

מנענעין. האריך בתי"ט בענין הפנייה לדרך ימין והביא תשו' מהרי"ל שכתב תמיהני על כתיבת תורתנו דפונין לשמאל. ושמא מרע"ה עיניו ראו את מורו ופנה לימינו עכ"ל וכתב עליו בתי"ט וזה דוחק. ועוד דנצטרך לומר הואיל ומשה הוצרך לכתוב כך. משו"ה אנן נמי צריכין לכתוב עכ"ד:

ולי נראה שאין בזה כ"כ דוחק. דבכל אדם נמי שייך קצת האי טעמא. דלעולם יחשוב אדם שכינה כנגדו. כמאמר המלך החסיד שויתי ה' לנגדי תמיד. וכל שכן בעשיית מצוה מהמצות וכמ"ש רז"ל [תמיד דף ל"ב ע"ב] על הפסוק קומי רוני בלילה וגו' נוכח פני ה'. שהעוסק בתורה שכינה כנגדו. והוא הדין לכותבה דורשה ומגיהה:

ובמאי דמסיק הרב הנזכר דאף מאן דמסיים במערב אפשר דשפיר עבד לדרך הסוד. כיון לדעת הקדוש האר"י ז"ל. שכך הנהיג מזרח דרום צפון מעלה מטה מערב. ומי לנו בעל הסוד גדול ממנו ז"ל. אם אמנם לא דרכי בתי"ט דרכיו של האלהי ז"ל. כי גבהו מחשבותיו ועמקו סודותיו:

אולם לפי הנגלה שבדרך הסוד. ודאי יש פנים לדעת הלבוש. וזכר לדבריו נ"ל בכריכות הציצית שבלבן מתחיל ומסיי'. ולא בתכלת והמשכי' יבין. אמנם נענוע דבר אחר הוא:

בהודו לה' תחלה וסוף. ז"ל הרע"ב תחלת המקרא וסוף המקרא. ואית דמפרשי תחלה הודו ראשון וסוף הודו אחרון שבסוף ההלל והכי מסתבר עכ"ל:

נ"ל דאתיא כי הא דכתיבנא בס"ד (בחיבורי מו"ק א"ח סימן קכ"א). דגם השחייה שבמודים. צריך לעשותה במלת מודים תחלה. ובולך נאה להודות בסוף. שמלות ההודאה גורמות השחייה ע"ש. וכן הוא כאן בנענוע דלולב. שהוא דוגמת שחיית האדם. שנעשית ע"י פיקוק חליות שבשדרה. וכך ארז"ל [ויק"ר פרשה ל' סימן י"ג]. לולב דומה לשדרה. והנענוע שעושה בו וכופפו היא שחייתו. ולכן גם היא נעשית עם אמירת הודו. וכן בסוף הפרק כענין השחייה דאדם. והוא הדין נמי לאידך גיסא איכא למימר אם איתא דהתם נמי ליכא קפידא בסוף כדכתיבנא התם בד"א. הכי נמי הכא לא קפדינן בסוף. אלא אסילוק הפרק. והא בהא תליא דהני ב' פירושים. כהנהו ב' דרכים שזכרתי שם בענין השחייה ע"ש:

משנה לחם שכל העם היו מנענעים כו'. שמע מנה שבמנהג כזה. א"צ למחות בצבור ולמנעם מן התפוס בידיהם מאבותיהם. אע"פ שאין כן דעת חכמים (וכן מצינו כ"פ בתלמוד) ומסייע למ"ש בס"ד בספר עיר האלהית. בשער התחתון. בענין שינוי מנהגים בסדר נענוע הלולב. ואיכות עשייתו של הנענוע.

משנה לחם בלח"ש ד"ה בהודו שחייתו (וזכורני שכ"ה בזוהר ובתיקונים. שמדמה ח"י נענועין דלולב. נגד ח"י חליות שבשדרה. ושכחתי מקומו).