לחם שמים על משנה סוטה ט:יא

בטל השיר מבית המשתאות פירשו בשם רה"ג דהיינו שיר של אהבה כו'. אבל שירות ותושבחות וזכרון חסדים של הקב"ה. מנהג כל ישראל לאמרן בבית חתונה. כמ"ש בתי"ט.

אכן בעל נצח ישראל רבו של בתי"ט השיג על דעה זו בפכ"ב מספרו הנ"ל. והפריז על המדה. באמרו ולדעתי אף בשעה שב"ה קיים. אסור להזכיר שמו כך בשכרות ע"כ.

ותמיהא לי. לא כן תנינן משבטלו סנהדרין. בטל השיר מבית המשתאות. הא בהדיא דמקמי הכי הוה שרי. ואיתא בירושלמי. דהטעם הוא. משום דמשם ואילך. אין אימת סנהדרין עליהן. ואומרין בו דברי נבלה בשיר. לכך נאסר. משא"כ בזמן סנהדרין שאימתן עליהן. לא היו אומרים דברי נבלה בשיר.

ונראה דה"ט דהגאונים דס"ל דכל היכא דלא אמרי דברי נבלה. שרי. מיהא לא ניחא כולי האי. דהא אדרבה משמע דאסרו בכל שיר. משום גזרה שלא יבואו לומר בו גם דברי נבלה. והיכי ניקו אנן ונעקור גזרת חכמים.

והיינו דקשיא לי על דעת הגאונים הנ"ז וצ"ע.

יב

בטלו אורים ותומים עתו' פ"ק דקידושין. גבי עובדא דדמא בן נתינה. ורמב"ן על התורה תצוה.

בוטל השמיר עמ"ש בס"ד. בקונטרס בנין. בית הבחירה.

ונופת צופים פירש הרע"ב דבש הבא ממקום ששמו צופים. כו' לדברי הרע"ב המקום הוא נקרא צופים. כמו הרמתים צופים. עכ"ל תי"ט. חול"ם בשור"ק מיחלף ליה.

איברא דאיכא נמי למידק אפירושא דרע"ב. דהא אשכחן (משלי ט') צוף דבש. ידמה שצוף יורה על ענין מתיקות. אמנם מצינו מחוז. נקרא ארץ צוף ככתוב (שמואל א' ט) ואולי שם היה ושם נמצא אותו דבש חזק המתיקות. ועל שמו נקרא הדבש ההוא כן. או שם המדינה ההיא נקרא על שם הדבש הנמצא ביחוד שם. ונודע בשם זה. ואפשר היה ג"כ ארץ הרים נפרדים סמוכים. והבא משם דבש משובח הלז.

אנשי אמנה ר"ל בעלי בטחון. שמאמינים בה' שיזמין להם פרנסתם. לכן אין פושטין ידיהם בגזל. דכתיב כי פסו אמונים וגו' וכתיב בתריה משוד עניים וגו'.