לחם שמים על משנה סוטה ג:ו

ואלו שמנחותיהן נשרפות דדמיא לאשם כו'. וכתב ומ"מ ל"ד ממש כו' וצ"ע טעמא מאי עכ"ל תי"ט. ופשיטא דלא דמיא התם כפר הספק והלך לו. אבל הכא לא כפרה ולא מידי. ולא בררה עון. אלא קדושת כלי מיהא תפסה בה.