לחם שמים על משנה שבועות ז:ז

אפילו נולד הבן כו' ה"ז נשבע ונוטל וא"ת זה אי אפשר בפחות מארבע עשרה שנים. והרי עברו עליו שתי שמטות. שמעת מנה אין שמטת כספים נוהגת בזמן הזה.

ותיובתא לרא"ש בתרתי. דאשכחן בתשו' שהרעיש את העולם. על הבלתי נזהרים עכשיו לשמט כספים. ותו דקפיד טובא אשטר ישן. וחייש מלמגבי ביה. והא כה"ג ודאי נזדקן השטר טובא (דסתם ישן שנים. מיושן שלש שנים. אע"ג דאשכחן נמי ישנה. ששים שנה) ולא חייש ליה תנא דמתני' לגמרי. וי"ל דלק"מ. כיון דנאמן אדם לומר פרוסבול היה לי ואבד. הכי נמי טענינן ליה אנן ליורש. אע"ג דלא קטעין איהו.

ומשו"ה ניחא נמי דאין כאן. בית מיחוש לשטר ישן. דודאי שטר ישן דעלמא. איתרע ליה קצת. וצריך דרישה וחקירה. מיהו שאני קטן. דלא ידע במילי דאבוהי. ובעל כרחו ממתין עד שיגדיל ויודיעוהו. ודאי ליכא למיחש מידי.

ואי איתא למלוה כפרנית בשטר (עמש"ל בסמוך מ"ח) משכחת לה נמי כה"ג. ובסתמא נמי טענינן ליה. דכפרנית היתה.