לחם שמים על משנה שבועות ז:ב

למשכנו נראה לי דנקט האי לישנא. אע"ג דלא קטעין הכי. ולאו בהכי מפלגי. כדמסיק. אלא אשמעינן אע"ג דאי בעי אמר הכי. אין חטפי ודידי חטפי. על דעת משכון. וכנסכא דר"א. או לקוחים הם בידי. קמ"ל דאין כאן מגו. אפילו בטענת משכון. כיון דשלא ברשות עבד. לית ליה מגו (ואפשר אפילו הלה מודה שנכנס ע"ד למשכנו. ואח"כ נולדה מחלוקת ביניהם. אם לקח מאומה. או כמה לקח. אפ"ה לא הויא מגו. כה"ג. דלא ברשות קעבד) וכל שכן בכל מה שיטעון לפטור עצמו. והלה מכחישו. שנאמן בעל הבית בשבועה. משום קנסא בלחוד. ותו שמעינן מנה אידך נמי. הא דמסיק הרע"ב. דכי קטעין ליה במאי דלא אמיד. דמהימן היאך בשבועה. ולא מפסיל לשבועה כחשוד אממונא. דקמ"ל. הך שבועה דמתני' לאו מדינא היא. דהא ודאי אית ליה טענה לאפטורי. ולאו גזלן הוא משו"ה. אלא קנסא הוא. הילכך היכי דמסייע ליה מידי. משבעינן ליה ומיפטר.

ה"ז נשבע לשון תי"ט. ומ"ש הרע"ב ואין שם אחר כו'. ולא קשיא דא"כ יתבעהו לאותו אחר ע"כ. לא ידענא מאי קשיא.