לחם שמים על משנה שבת ד

משנה לחם כירה מקום עשוי בארץ כו'. והי"ל לפרש שנעשה מחרס. כי היכי דלא נטעה לומר שהוא רק חפירה בארץ תי"ט. ולא ידענא מאי נפקא מנה הכא. הא ודאי אפילו אינה אלא חפירה. נמי דינא הכי. דמאי שנא בבנין. או בקרקע לענין משנתנו א) התם בכלים דבטומאה וטהרה עסקינן. ודאי צריך לפרושי כהאי גוונא.

משנה לחם ולא יפקיענה כתב רע"ב דגזרינן תולדות חמה. אטו תולדות אור. אבל בחמה כ"ע לא פליגי דשרי. דאין דרך בשול בכך. וחמה באור לא מחלפא. ועמש"ל פכ"ב מ"ב.

משנה לחם בלח"ש ד"ה האלפס. הלשון מועטה. וכך צ"ל. משמע מהכא. דכלי ראשון מקרי רותח ומבשל. ולא דווקא בשעה שהעבירוהו מן האש. אלא כל זמן שהיד סולדת בו (אע"ג דאיכא למימר. דמיירי בבין השמשות דרבי יוסי. שאינו אלא כהרף עין. ומיד כשחשכה. דעדיין לא נחו מרתיחה. הוא דלא יתן כו' וכן צ"ל שזו ודאי היתה דעת הגמ"ר שהובא בב"י (סשי"ח) ולא קשיא עליה מידי. מ"מ הוא קצת דוחק. וצ"ע).