לחם שמים על משנה סנהדרין ו:ב

שכפר לו ודויו כרמ"ז. קשיא דילמא מיתתו כפרה לו. וי"ל שבכלל ודויו שבא על נערה המאורסה. ולכן נסקל כו'. נמצא שאלמלא התודה. לא יסקלוהו ולא היתה לו כפרה ע"כ. וא"כ סקילתו היא שכפרה לו ודויו. גם אין למדין מסקילתו. שהוראת שעה היתה. כי על פי עצמו נסקל. ולענין הקושיא. י"ל מסדורא דקראי שמעינן לה. וק"ל.

ומש"ע רמ"ז שעכן לא נהרג ע"פ עצמו. כי גזרת ה' היתה שמי שילכד בגורל ישרף.

אומר אני. היכן מצינו כיוצא בה. שימיתו אדם בב"ד. ע"פ הגורל. ולכן פייס יהושע את עכן שיתן תודה. ולא יוציא לעז על הגורל. והיינו ע"פ עצמו.