לחם שמים על משנה סנהדרין ב

כ"ג כו' מעיד כשהמלך יושב שם שאם הכ"ג יודע עדות לבנו של מלך. הולך המלך (דבלא"ה אינו יושב בדין) לשם.

אנו כפרתך במלך לא שנו כך. נ"ל משני טעמים. אם מפני שאינו יוצא מפתח פלטרין. ולא שכיחי מנחמין גביה. כמו גבי כ"ג. אליבא דר"מ. ואם שאפילו אם יבואו אליו שריו ועבדיו לנחמו (כמ"ש בדוד) או אליבא דר"י דס"ל איפכא. מלך יוצא. ולא כ"ג.

מיהא פשיטא לא גרע מלך מכ"ג בהא. ולא אצטריך למתני מאי דשוו להדדי. אלא מאי דשאנו מהדדי. עם שכבר הייתי יכול לומר בו טעם. דשייך דווקא בכ"ג. שהוא מכפר על ישראל בי"כ. וכן במותו מכפר על הרוצחים בשגגה. גם הוא ראש במורי התורה. כמ"ש יורו משפטיך ליעקב ותורתך גו'. וכתוב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגו'. ודן הוא לעולם. משא"כ במלך. מ"מ מ"ש בתחלה נ"ל עקר.

אין שומעין לו דמלך אין כבודו מחול. וכיון דאינה בת חליצה. אינה בת יבום.

כתי"ט ולא מצאנו אלא כל שאינה עולה ליבום. אינה עולה לחליצה. ע"כ מיהא איכא איסור מצוה וקדושה. דאינה עולה ליבום. ועולה לחליצה. וה"נ לא עדיפא מנה. אלא שאינו חולץ מטעם אחר. הנזכר בפירוש הרע"ב. וכיון שאינה ראויה לחליצה. מנעוה גם מיבום. משום גזרה. דילמא אתוי למחלץ נמי. כך נ"ל נכון.

ושמא דאורייתא היא כ"כ. שגם התורה עשתה סייג לדבריה. שאסורה גם להתייבם. שאם אתה אומר תתייבם. תחלוץ כשלא יחפוץ.

הדרגש נוטריקין דרג שם. על שם שהוא מדרגה קטנה. לעלות משם למטה גדולה. כמ"ש הרע"ב בפ"ז דנדרים.

שמנה עשרה ומצינו ג"כ ברחבעם. שלא נשא רק י"ח נשים. אע"פ ששאל המון נשים.

אפסניא נראה שיש לו עיקר בלה"ק. מענין אפס כסף. על שם שהוא אפס בהוצאה.