לחם שמים על משנה פסחים א:א

אור לי"ד. עיין רע"ב ותי"ט. ועוד בה שלישיה פי' הראב"ד ז"ל דתנא אהתחלת הלילה קפיד שיש עדיין קצת אור. ואלולי כן לא היה שם חושך לאור. ואיכא עת קבוע. ומהכא משמע לי דדייק אביי מילתיה דאמר בגמרא הילכך האי צורבא מרבנן כו' לא לפתא בשמעתא אורתא דתליסר נגהי ארביסר כו'. ודוק. דליכא מילתא דלא רמזה רבי במתני':

משנה לחם לי"ד בניסן. וקצר התנא במובן. זה דרכו ברבים מהמקומות.

משנה לחם בודקין עמ"ש הרע"ב. ותי"ט מחית נפשיה לספיקא. אי סגי בבטול בלב בלחוד. ולא קיי"ל הכי. אלא צריך להוציאו בשפתיו. כדאיתא בירושלמי בהדיא עבב"י סימן תל"א. ומ"ש במו"ק שם ובסימן תל"ו ובהדי פלוגתא למה לן בלא"ה נמי אתי שפיר.

משנה לחם מ"ש הרע"ב שמא ימלך על בטולו. ר"ל דאע"פ שהוציאו בשפתיו. מ"מ במחשבה בעלמא הדר קני ליה. משום דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו. ואפילו בלא מחשבה. אלא משום דאיסורא לא ניחא ליה דליקני. מיהו בגלויי דעתא דחס עליה מלשרפה. סגי למיקם עלה בבל יראה ובל ימצא. ודוק. ועמו"ק סימן תל"ד.

משנה לחם כתב עוד רע"ב ומיהו כו' עמ"ש שם סי' תל"ג.