לחם שמים על משנה פאה ח:ג

ואין נאמנין עליו לומר של זיתי ניקוף הוא. עמ"ש רע"ב והר"מ ז"ל (ועיין מ"ש בס"ד מ"ו פרק דלעיל) ואנא אמינא בה נמי טעמא רבה. דודאי בין בע"ה בין עני אינן עשויין לדרוך הענבים בגת ולטעון הזיתים בבית הבד. כדי שלא להביאן לידי חיוב מעשרות. משום דקיי"ל הלקט השכחה והפאה שעשאן גורן הוקבעו. ונכון הדבר: