לחם שמים על משנה פאה ה:א

משנה לחם גדיש עיין קול רמ"ז. שכתב על הרע"ב. מ"ש והגדיש העומרים אינו מדוייק. שאם היו עומרים מאי קנסא. שהרי לא יפול מן הכריכות. והר"מ כתב שקבץ ערמת חטה. והיינו צבורה ע"כ. ולא ידעתי מה הי"ל. שלא הבין לשון הר"מ הפשוט ומובן מאד. שכוונתו על העמרים. כי ערמות ועמרים שמות נרדפים הם. וד"א הוא ממש. וכ"כ בפירוש הר"מ. ערמות לשון רבים. כמו ערמות ערמות (דה"ב לא). ועל כרחך כך הוא. שאל"כ. אינו נופל עליו לשון קבוץ. ושכח הרמ"ז לשון המשנה המעמר לגדיש. ומאי דק"ל מאי קנסא כו'. במ"כ גברה עליו השכחה. כי אפילו העומר יש בו שכחה ג"כ. ועוד. וכי אין העמרים עשוים להתיר. ושנינו בצדה. הרוח שפזרה כו'. ומפרש הוא עצמו שהתירן. הלכך בכדי טרח לחלק בין פירוש הר"ש והר"מ. דא ודא אחת היא. ושפיר הוא.

משנה לחם נפילה נ"ל שהוא מלשון מקרא. ומפל בר. ולא ידעתי מה הכריחו להר"ש לחלק בין הפרקים הללו. דכאן ודפ"ט דמציעא.