לחם שמים על משנה פאה ג:ז

מתנתו מתנה. י ש גורסין מתנתו . התי"ו והנ"ן קמוצי"ם. וזה שלא כמשפט משקל זה. ודרך השלמים הוא כך כמו בקשתו מן בקשה. ואמנם בחסרי הפ"א שבזה המשקל מצאנו מן מפל' מפלתו הפ"א פתו"ח והלמ"ד למ"ד הפעל בשוא ודג"ש אחריו. וכן מצבתו מן מצבה. ואולי כינויי מפלתו מצבתו הם ממשקל מפלת האריה מצבת בם שבאו בשש נקודות. ויהיו שוים בסמוך ובמוכרת. וא"כ אפשר שנטיית מתנה בכינוי שוה למשקל בקשה:

משנה לחם הכותב לאו דווקא. אלא תני האומר. דדברי ש"מ ככתובין וכמסורין דמו. והיינו דקמ"ל באגב. לומר שבכל אופן. הרי הוא ככותב. גם יתכן ע"ש התכלית. שסתם צואה לכתיבה עומדת. כ"ש בזו. שדינה מיד ככתיבה. וערפ"ט דכתובות. ולשון קצר הוא. הוא. ר"ל המצוה מה שיעשה בנכסיו.