לחם שמים על משנה פאה ב:א

הנחל. פירש הרע"ב נהר ואפשר עוד לפרשו מלשון נחל איתן דמתרגמינן נחל בייר [דברים כ"א ד'] והיא האדמה שאינה נעבדת כלל. ואע"ג דקתני בתר הכי והבור. בשדה הנזרעת מיירי אלא שהיא בורה עכשיו ולא זו אף זו קתני. א"נ לאשמועינן דאפי' הכי באילנות אינו מפסיק. שוב מצאתי כן בפי' הרא"ש ז"ל והנאני:

משנה לחם ואלו מפסיקין לפאה שאם הניח פאה משדה על חברתה. לא עלתה לה. וצריך לחזור ולהניח. ומה שהוסיף בזו אינו נותן אלא משום הפקר דהיינו שצריך שיפקירנו אפילו לעשירים. ואם לאו. חייב במעשרות. מה שמוסיף בשביל שדה אחרת ודוק.

משנה לחם הנחל לפירוש הרע"ב. הוא נהר. אמנם יש חילוק בין נהר. ובין נחל. שהוא נהר פוסק בקיץ. כענין שכתוב וייבש הנחל. אבל נהר שאינו פוסק. נראה פשוט דאפי' לאילן מפסיק. דודאי לא גרע מגדר. וגדותיו הם גדרות כפולים. משו"ה נקטה מתניתין נחל.

משנה לחם והבור הא דנקטי הר"ש ורע"ב שאינה זרועה. לישנא דקרא נקטי (ירמיה ב') לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. שבודאי לא נחרשה ג"כ. וקראה כך. ע"ש התכלית.