לחם שמים על משנה פרה ט

דיו כר"ש ביבש איירי דומיא דקומוס כו'. ובעיני נראה דקומוס כו' דומיא דדיו. דכיון דיערה תנן. משמע דדבר לח נפל לתוכה תי"ט. ולא ידענא מאי קאמר. הא ודאי צריך למתני יערה. לאשמועינן שהמים מכל מקום פסולין.

רא"א פסול ואתי ר"א כב"ש דהמפקיד. דר"א שמותי הוא.

ולא ישיטם ע"פ המים צריך לפרש שלא יניחם על לוח או ע"ג נוד נפוח. כדי להשיטם מצד זה של נהר או של אמת הים. אל עבר השני. דהוי דומיא דספינה. אבל אדם ההולך ברגליו ועובר את רקק המים. נושא הוא את מ"ח ואפ"ח. כדתנן בסיפא. ונראה שאפילו הוא שט ע"פ המים בגופו מותר. ובלבד שלא ישוט על שום דבר. כגון על נאדות נפוחים וכיוצא בהם. שנשען עליהם.

אבל עובר הוא במים עם מ"ח עד צוארו או נותן המ"ח על ראשו. שלא יגעו מי הנהר במי חטאת ויפסלו. וכן אפר שנגעו בו מים. שלא נתמלאו לחטאת. נפסל. ואין ראוי עוד לקדוש.

עובר הוא הטהור אף בספינה עובר הוא.