לחם שמים על משנה פרה ה

אם להוסיף כו' עתי"ט לשון ר"מ. ולא יוסיף מים אע"פ שהאפר נשאר. אתיא כחכמים דר"פ לקמן. דס"ל לאפר הנשאר אחר שנזדלפו כל המים. אינו ראוי לקדש בו עוד לעולם.

המלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר צריך לדעת שאפילו מלאכה שעשה באפר פוסלת את המים. שלא נעשה בהם שום מלאכה. אלא שאחר המלוי עשה מלאכה עם האפר. המים פסולים. והאפר כשר. כדתנן לקמן שלהי פ"ה.

נקבה מלמטה כו' המים שבתוכה פסולין גרסינן. והיינו למ"ח בלבד. אבל אינן פוסלין את המקוה. כך נ"ל פשוט.

מן הצד כו' כשרים למ"ח. ופסולין למקוה.

פסולין כהאי גוונא ודאי פסולין אף למקוה.

אינן מקודשין קמ"ל אע"ג דשתי השקתות באבן אחת. ודופן אחד לשתיהן. ס"ד כלי אחד הן חשובות.

אינן מקודשין עתי"ט וז"ל. ונ"ל הב"ע כשאין המים נוזלים מהסדק השני. מפני שחברם בטיט כו'. לא נתיישב לי. דבמאי עסקינן. אי בשאינו בריא. מ"ש מעטרה של טיט דלעיל. דהמים שהלכו לשם פסולים. ואי בבריא. היינו סיפא דהכא. עשאם בסיד. דמים שביניהם מקודשים.