לחם שמים על משנה אהלות ט:ג

מחולחלת שהדפנות נקובות. רע"ב.

עיקר לשון חלחול. נגזר מן חלל. אלא שנכפל בו גם פ"א השורש. להורות על ענין רבוי חללים ותכיפתם. ויש לו עדים רבים במשנה. כמו בפ"ד דמקואות. ופ"א דט"י. וכן בגמרא. ארעא חלחולו מחלחלא. פ"ג דחגיגה. ופרק העור והרוטב. תי"ט ד"ה או (דעע"א שטה י') דכיון שפתוחה. צ"ל. שפחותה. שם ד"ה כנגדו. וכראב"ד כאן צריך טעם כו' שהרי היא רצוצה.

צ"ע מאי קשיא ליה להר"א הא השתא בגבוהה מן הארץ טפח קיימינן. דיש לו אוהל. ואינה רצוצה. גם דברי מהר"ם שבתי"ט. צ"ע. כמדומני גרסא אחרינא היה לו ז"ל בבבא זו.