לחם שמים על משנה אהלות ב:ו

בית הפרס מלשון פריסה כו'. רע"ב.

לדעתי יתכן יותר מלשון פרסת רגל. ע"ש שנדרך ברגל. שוב ראיתי רפ"ה. מפרשו ג"כ מלשון זה. אבל הפך הענין. לא אדע מה ההכרח להתהפכות. והלא כפי מה שכתבתי. טוב וישר הוא. וכן מצינו בלשון חז"ל. שגזרו ממנו פועל. באמרם הפריס ע"ג קרקע. ובמקרא מצינו ענין הדריכה מיוחס לפרסה. ופרסות בהמה לא תדלחם (יחזקאל ל"ב).

ריב"ן מטהר אפילו הכניסן לבית. דל"א הבית מצרפן. אלא במטמאים באוהל. ומ"ש הר"ש לא ניחא ג) משום דלרבנן מצטרפין לטומאת מגע נמי. עכצ"ל כרדב"ה ס"ל. ור"ע כרבנן. ועדיין צ"ע אי פליגי נמי בכזית מן המת כה"ג.

אמ"ה שנחלק לשנים טהור הא ודאי איירי בלא הוכנסו לבית. דאי הכי. לר"ש נמי טמא. כדס"ל לרבנן במתניתין. דר"פ הסמוך.