לחם שמים על משנה נדה ט:יא

נשים בבתוליהם כו' נראה לי דמענינא דמתניתין דלעיל הוא. ת"ק סבר כל אשה יש לה דם. בין מעט בין רב. משו"ה אפילו אינה רואה. צריכה לחוש לוסת בינוני (משעה שנראית לראיה. והיינו בוחל) היינו משלשים לשלשים. כיון שראויה לראות. אע"פ שלא ראתה. אימור פורתא ראתה. ומדזוטר הוי. אירכס ולא אדעתה. לפי שאי אפשר לאשה בלי דם כלל. כמו שאי אפשר לגפן בלי יין. אלא כשאינה נושאת פרי. ואתא ר"י לפרושי (או לפלוגי) דודאי פעמים אין לה דם כלל. ואינה צריכה לחוש לשום וסת. וזה סימנה. דור קטוע. שאינה הרה ללדת. זה מוכיח שאיננה בת דמים.