לחם שמים על משנה נדה ח:ג

דם ולא כתם עתי"ט וק"ק כו' (ואפילו) וא' לי לתרץ מהא דא"ש בדקה ק"ע כו'. הו"ל לאתויי מתני' דפ"ט לקמן. דה"נ מוכח מדר' נחמיה. דס"ל כהא דשמואל. וכמש"ל בס"ד.

כל דבר שאינו מקבל טומאה עיקרא דהך מילתא. נ"ל משום דכתמים דרבנן. כדבסוף פרקא דלעיל בעובדא דר"ע. דמדאורייתא אינה טמאה עד שתרגיש בבשרה. הילכך ע"י עילה כל שהיא. טהרו הכתם הנמצא. אע"פ שאין לה במה לתלות ודאי. ונראה דצרפו לזה. משום דאפילו בדקה קרקע עולם וישבה עליו. מ"מ אינו נבדק יפה. שאין יפה לבדיקתה אלא בגד של פשתן וצמר. ושל מילא פרהבא. כמ"ש בשל מונבז. וכי בדקה בשאר דברים. אימור לא בדקה יפה. ומכלל ספקא. לא נפקא. הדר הוי ליה ספקא דרבנן ולקולא.