לחם שמים על משנה נדה ו:יא

עד שירבה השחור ע"ל רע"ב אבל אם בא עליה אחר זמן זה כו'. היינו בעדים. ויש סוברים כה"ג לא צריכי עדים. דלא אברו סהדי אלא לשקרי. והכא אנן סהדי. כיון שנשארה אצלו בבית לשם אישות. ושניהם מודים שבא עליה אח"כ.

מיהא ספקא הוי מ"מ. ואזלינן לחומרא. כי קבלה קידושין מאחר. חוששין לדברי האומר. דכל שלא בעל בפני עדים. אין חוששין לקידושי ביאה אפילו בכה"ג. וצריכה גט משני. או מוציא ראשון. וכונס שני. והני מילי. בדאין הכחשה ביניהם. מיהו בדמכחשי אהדדי. איהי מהימנא. במגו דאי בעיא אמרה גרשתני. ושריא לשני. ולראשון אסורה ודאי. דשויתיה אנפשה חתיכה דאיסורא. כך נ"ל פשוט.