לחם שמים על משנה נדרים ג:א

ארבעה נדרים ההיא דספ"ב. לא התירו חכמים. אלא הוא יכול להפר את נדרו שלא ע"פ חכם. וסיפא דההיא. נמי לא מהתרת חכם נגעו בה. אלא מחמת כוונת הנודר. אע"ג דהכא נמי משום דאזלינן בתר כוונתו. שרו ליה רבנן. מ"מ לא פסיקא כולי האי. דלזימנין מתכוין להעמיד. ואסור. ולכן ג"כ אסור לדור בהם לכתחלה (א"ל בהורגין) והיינו דקתני התירו. ולא תני מותרין לגמרי. אלא בדיעבד. התירום חכמים. כשנתכוין לדור על דעתם.

אומר כל נדר כו'. עתי"ט שהשיג על ב"ם ולבוש. עמ"ש בס"ד במו"ק ושי"ע.