לחם שמים על משנה נדרים יא:ח

המודר עבתי"ט חלופי גרסאות. ושניהן אינן מתיישבין על הלשון. וי"ל שסתם מודר. הוא נודר ג"כ. דאורח ארעא הוא. וכתוב כמים הפנים לפנים. עי"ל דמודר הנאה משמע נמי שפיר. דחתנו הדיר עצמו מהנאתו. ומשו"ה לא קתני המדיר. דהוה משמע דאיהו דאדריה לחתניה דווקא. הוי דינא הכי. אלא אע"ג דחתנו הוא שאסר הנאת חמיו עליו. ונתן אצבע בין שניו אימא דלא שרי כה"ג. קמ"ל דלא שנא. עי"ל ד"א נכונה מאד. ותנא מילתא אגב אורחא קמ"ל. דודאי זימנין משכחת דמדיר אסור נמי בנכסי מודר כגון דהוי אדם חשוב. דכי שקיל מניה מתנה נהנה ומהני. חשבינן ליה. כדקיי"ל באשה דמתקדשת בההיא הנאה. נמצא הנאה זו שנאסרת כמו כן במודר הנאה. ומודר ומדיר שניהן אסורין זה בנכסי זה.