לחם שמים על משנה נזיר ו:ז

היה מביא. עתי"ט עד ובגלוח על השלמים כר"י (כצ"ל) כו' אבל קשה קצת לשון דר"א ע"כ. וי"ל דר"א בא ליישב. דלא תקשה מנ"ל דחטאת קדמה בנזיר. משום דחשיבא. וללמד שיגלח עליה. שמא לא הקדימה הכתוב אלא לעכב הגלוח. והבהמה האחרונה היא החשובה. כמ"ש במ"א אחרון חביב. לכן גם כאן עליה הוא מגלח מטעם זה. לפיכך אמר תדע. מדקדמה בכל מקום. אע"ג דליכא טעמא לעכובא. אלא ודאי הטעם הפשוט הוא. שהקודם בזמן. קודם במעלה. אי נמי אי לאו דקודמת בכ"מ. היל"ל דשקולים הם. כמ"ש כמה פעמים במקום שפעם הכתוב מקדים את זה. ופעם אחר מקדים חברו. לומר ששקולים הם. לכך הוצרך להודיעך שבכאן אינו כן. אלא חטאת בכ"מ. על כרחך חשיבא.