לחם שמים על משנה נזיר א:ה

מלא הבית רמ"ז כתב מלא חבית גרסינן. אבל אינו מוכרח. כי מ"ש תי"ט איזה בית יבנה להקל עליו. אומר אני סתמו כפירושו. מבואר הוא מ"ד פ"ו דב"ב. אם לא אמר בית זה.

רואין הקופה כאילו מלאה חרדל. כתבו התו' דתלמודא הוה מצי למימר ולחזי כמאן דמלי בצק. ולא נתכוין אלא לנזירות אחת. וי"ל הא מילתא דלא שכיחא לגמרי היא. ודאי ליכא למימר.

במהדורת תי"ט והיינו נמי דתנן סתם נדרים להחמיר. משום דאין חומרא בספק יותר מבודאי. ר"ל כשאנו מחמירין בה. ואילו בנזיר ספקו חמור. פירושו. לפיכך הוא מותר. דלא מחית נפשיה לחומרא.