לחם שמים על משנה מקואת ו:י

האביק נראה שהוא פקק העשוי חריצין סביב לו עקלקלות. וכנגדן בכלי שמקבל את הפקק עשוים בליטות מעוקלות. הולכין בסבוב כמו כן. ומכוונים כנגד חריצין שבפקק. מסבבין אותו בעיגול ונאחז בהן. שהבליטות נכנסות בחריצים. ובאופן זה מתהדק הפקק בחוזק (נקרא שרוי"ב בל"א) וחברו בלשון גמרא. אעולי ואפוקי באבקתא. אבל לענין הדין. נ"ל שאין חילוק שאפילו הפקק אינו חרוץ. אלא חלק. אם הוא הדוק יפה. הכל אחד. כי הפקק אינו מקבל כלום (רק האמבטי) אינו אלא סותם בפני המים שבצדו. שלא יתפשטו ויצאו. וזה אם הוא פקק אטום. אולם אם הוא נקוב (שמהפכין אותו והמים עוברין בו) נראה שנדון כנקב שבמטהרת. דשלהי פרקין.

בזמן עתי"ט ז"ל. וצ"ע במ"ט פ"ח דכלים (יש להוסיף פי"א ופט"ו מ"ב) דמשמש עם הקרקע טהור. עיין מ"ש שם בס"ד.