לחם שמים על משנה מכות ג:י

מנין ארבעים מ"ש תי"ט בשם הר"מ שאם הוסיף אחד על נ"ט אינו עובר בלא יוסיף.

אינו נראה. אלא ודאי עובר. ולוקה עליה לדעתי אליבא דת"ק. ולית לן למדרש טעמא דקרא.

חזן הכנסת עומד עליה עומד מצד אחוריו.

ולא אחוריו ממש. אלא מצדד עצמו. כדי שיוכל להוליך הכאת הרצועה על פני רוחב גבו.

אמנם מלפניו. נראה שהיה מכה אותו לאורך הגוף. בין החזה עד הטבור. והיינו פי כרסו. שמהטבור מתחיל הכרס (עפ"ט דנדה מ"ה. ובפי כרסה. פירש"י כנגד טבורה).

אכן להריב"ן ד"א. כשהוא מכה לרוחב גבו. מגעת הרצועה. בכרסו שלפניו.