לחם שמים על משנה מכשירין ה:יא

אם הזיעו ידיה הקדרה טמאה לפי שההבל מחבר. כגון מערה מצונן לחם. ודבר תימה הוא כו' אכתי כו' איכא לדמויי למחם לחם דטהור כו' תי"ט.

ואמינא אנא מי דמי. התם הנצוק היורד מלמעלה כבד הוא. ובא להתחתון ונוגע בו. פשיטא אין חילוק בין אם הוא חם או צונן. מכל מקום מטמא הוא את התחתון. שנגע בו. מה שאין בכאן. שאין כאן נגיעה ממש. אלא ע"י הבל המחברן. איברא הר"ש שפיר קאמר. ולא אייתי ראיה אלא על ההבל העולה. שדינו כממש. ומטמא לטהור. הא ודאי שמעינן מהתם. והא הוא דצריך למילף מכה. מ"ט הקדרה טמאה. אע"פ שלא נגעה בה. ולא ירד לתוכה משקה טמא. אפ"ה מטמאים ידיה את הקדרה. כאילו נגעה במשקין טמאין. ודוק.