לחם שמים על משנה מכשירין ד:ט

הממלא בקילון צ"ע מ"ט חשובין מימיו תלושין. על כרחנו נאמר דפירושו כמשמעו. שאדם דלה המים ושפכם לקילון. שכן הוראת לשון הממלא בלי ספק. וכן ראיתי אח"כ בפירוש הר"מ. והוסיף לבאר שהקילון הוא תעלה של עץ או חרס.

ולע"ד אין צריך לכך. עיין ריש מקואות. ותמיהני מסתימת רע"ב ושתיקת תי"ט.

אם נגבו עתי"ט משם הכ"מ אליבא דראב"ד עד ומ"מ יש להעמיד כגון שהשליך פירות בקילון ולא ידע אם היה בו כדי להטפיח. ע"כ. וצריך לפרש א"כ. אם נגבו. שרואה עתה שאין בהם כדי להטפיח.

כ"ע הכ"מ אליבא דרמב"ם. שאפשר לדחוק ולומר דמעיקרא אין בדעתו שיהו כתלושין ברצון כו'.

הרי כאן מלין ע"ג מלין. ואפילו אמר כן בפירוש. מחשבה אינה מוציאה מיד מחשבה. כל שכן אשר לא חשב ולא עלתה על לבו. מי איכא למימר הכי.