לחם שמים על משנה מעשרות א:ד

משנה לחם החייב בשקדים המרים פטור במתוקים קשיא לי הא תנן פ"ד דשביעית. ושאר כל הפירות משיוציאו. ותנן נמי התם. כעונתן למעשרות. כך עונתן לשביעית. ואליבא דר"י הכא השקדים משיעשו קלפה. ואפשר דת"ק הכי ס"ל בשקדים. דלא פליג ר"י אלא אאגוזים. דכייל להו עם שקדים. ושקדים אתאן נמי לכ"ע. בין הכי ובין הכי. סתם שקדים חייבין בקטנן. וצ"ל הא דמתוקים קטנים פטורים. אגורן דלקמן קאי. ר"ל אע"פ שהגיעו לעונת המעשרות. ורשאי לעשרם אם ירצו. אך עדיין אוכל מהם עראי עד שיתבשלו כל צרכן. אהא קאי דפטור במתוקים קטנים. דאכתי לא הוי להו גורן. אע"ג דהוו פרי. ואיידי דקתני רישא ובירק כו'. דליכא לפלוגי בהו בין גדולים לקטנים. קמ"ל בשקדים יש חילוק. אבל אין נראה לחלק בין קטנים לקטני קטנים. דוק. ועסי"ג פכ"מ (דלו"א) מ"ש בס"ד על התו'. ד"ה לא נטעי.