לחם שמים על משנה קידושין א:א

בפתיחה הביא תי"ט לשון הר"מ. ז"ל. וי"ל מ"מ סדר קדושין באחרונה כו'. וא"ת שלא סדר אותה קודם כתובות. בשביל שלא נפריש בין יבמות לכתובות. שענינם אחד ענין ביאה. ושהיו דבריהם נקשרים. וכו'. הי"ל לכתוב בראשונה קדושין ואחריה גטין. עמ"ש דוחק. וי"ל בזה עם מה שאמרו חז"ל כל שאינו יודע בטיב גטין וקדושין. לא יהא לו עסק עמהן. ורגילים לפרש בטיב דיני קדושין שאחר גטין דווקא הוא. משום דתקיפי למגמרינהו. ונפק מנייהו חורבא בדבר שבערוה. אם אינו יודע ובקי בהן ובהלכותיהן. ואיכא למימר דרמזה נמי רבי להך מילתא. בסידורא דמתניתין ועחי"ג.

האשה עמ"ש בס"ד בריש כתובות. והכא דנסיב לה בה"א. נ"ל שבא להורות על האשה המבוררת (וכמ"ש גם התו'. אלא שלא פירשו מה ענין הבירור באשה דקרא) והידועה באשה גמורה.

לאפוקי איילונית שלא הכיר בה. דאינה נקנית בשלשה דרכים לגמרי. ואפילו גיטא לא בעיא. כמ"ש התו' ריש יבמות. והיינו משום דלאו אשה היא (אלא דוכרניתא) כי אם בשתוף השם. ולא הידועה הנרצית כאן.

הוא הדין למי שקידושיה קידושי טעות דלא מהני בה. אפילו בנה מורכב על כתפה. אינה קנויה. ויוצאה בלא גט. משום דלא הויא האשה הידועה והברורה. ולא חלו קדושיה מעיקרא. ורמזה נמי רבי במתניתין.

נקנית פריך גמרא ליתני מתקדשת. ואע"ג דלא שייך לישנא דקידושין בסיפא. מיהו הוה ליה למתני ונתרת. דשייך גבי קדושין תו'.

בדינר הוא קצ"ב פרוטות (סימן לדבר. לשון כתוב קצב אחד. ר"ל דבר קצוב) הוא ודאי דבר חשוב. והוא חלק ראשון של מטבע הגדול. שהוא הסלע. היינו דאמרינן בגמרא. כיון דאפיקתיה מפרוטה אוקמה אדינר. ולמה לא אמעה. או אפונדיון וכדומה ממטבעות קטנות. אלא משום דכל אחד ממטבעות הפחותות מדינר. חוזר ומתחלק עד פרוטה. א"כ מאן מפיס הי מנייהו ניהו. להכי אוקמה אדינר. שלמעלה ממנו הוא הסלע. שהוא מטבע שלם. שאין למעלה ממנו בכסף.

ומחציתו הוא כופר נפש. ש"מ דנפש מישראל. שוה שני שקל (עיין ברכות הורי)

ועוד דילפי מגירוע כסף כו'.

א"נ שיערו ב"ש אחד ממאתים בכתובה של בתולה.

ומאתים הם מזון לשנה (כמ"ש שילהי פאה) אם יש לו מאתים חסר דינר. אפי' אלף נותנים כאחד. ה"ז יטול. נמצא כשמחסר עצמו דינר. יוכל להתפרנס אם הוא עני.

בפרוטה מלשון פרט וכלל. שהאיסר כולל פרוטות הרבה. והפרוטה פורטת חלקי האיסור כמה הם. ועיקרו מלשון תורה. ופרט כרמך. וסודו עיין בברכות הורי.

בפרוטה וש"פ ז"ל תו' תימה. דלא הו"ל למתני אלא בש"פ כו'. וי"ל משום דתני בכסף מפרש באיזה כסף כו' ופרוטה לב"ה. ולפי שלא נטעה לומר כסף דווקא. ע"כ.

ואכתי לא מיחוורא. דהאמרינן פריטי דכספא לא עבדי אינשי. א"כ הפרוטה דקתני אין זה כסף. אלא שוה. א"ה הדרא קושיא לדוכתה. לא לתני אלא ש"פ.

איברא אורחיה דתנא למתני' לא זו אף זו. והתם (בהזהב) באגב מייתי להו חמשה. נסיב דרך קצרה.

האיטלקי מפרש ר"ת ע"ש איטליא של יון. כך נראה לפרש ודאי. וכ"כ בערוך. אלא שיל"ד מחמת אותה ששנינו ביין האיטלקי. עמ"ש בפב"ס בס"ד.