לחם שמים על משנה כתובות ט:א

אין לי לשון חכמים הוא במקום לא יהא לי רשב"ם עכ"ל תי"ט.

ולא ידעתי מה צורך לכך. ומה טעם לא נאמר שהלשון מורה להווה. שהוא מודה מעתה שאין לו דו"ד. והודאת בע"ד היא.

שאם מכרה כו' והקשה הר"ן דהא בלאו תנאה נמי כו' עתי"ט. וכתב קרמ"ז נ"ל דמתניתין אתא לדיוקא דדוקא בעודה ארוסה כו' ע"כ. ולא אבין היכי רמיזא במשנה. ובגמרא מכח קושיא אתינן עלה. והיכי ניקו ונידוק ממאי דלא אתמר אלא מכללא. ומתניתין סתמא תנן.

שם בתי"ט. צ"ל ולא אמרינן כאמרו לו. וי"ל מיהא שמעינן כו'.

שם בתי"ט וא"כ ע"כ לתרץ קושית הר"ן צ"ל כו'. ואין זה הכרת של כלום. די"ל אע"ג דר"י לא ס"ל הכי. מ"מ תנא דידן סבירא ליה הכי.