לחם שמים על משנה כתובות יא:ו

השניה עתי"ט שהעתיק לשון הרי"ף. שכתב וא"כ שניה דפליג בדידה. נמי בהכיר בה ע"כ. וצריך באור. עמו"ק אה"ע סקי"ו. שם בארתיו יפה. בס"ד.

ולא בלאות עתי"ט שכתב והשניה כו'. אבל של צ"ב יש לה. מהטעם שכתב הר"מ בפי' מ"ג פ"ט (כצ"ל) דביבמות כו' ע"כ.

ואני אומר אין בלשון הר"מ ז"ל. טעם מפורש למה שהביאו התי"ט. אם לא בכח המאמר. ומה היה חסר לו בלשון הגמרא. דקנסו לדידה בדידיה. ולדידיה. בדידה.

יש לה כתובה עתי"ט. וק"ל דבמ"ה פ"ט דיבמות מפורש כו' ולק"מ ההיא יחידאה היא.