לחם שמים על משנה כלים ה

טרופה ונתונה באלפס עפ"ח דשבת מ"ה.

שהוא אופה כשהוא נדחק ההם היו מדביקין הפת בתנור. כנודע. מ"מ מדוחק אופין גם על שולי המוסף.

וחכ"א הואיל והוסק מ"מ טמא דהדר תנא ביה קרא כו'. דסד"א כיון דחבריה בארעא כו'. לא לקבל טומאה. קמ"ל יותץ. מהכא איכא למשמע דתלוש ולבסוף חברו. דינו כתלוש. והרי לו סמך מפורש מן התורה. ונראה דמהכא נפקא ליה למאן דס"ל הכי. וליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא.

מרחו בטיט ע"ל רע"ב. טמא ע"י מריחת הטיט. כלומר אם יבוא שרץ אל תוכו. שוב יקבל טומאה ע"י המירוח. שעשאו כלי שלם. אבל לא חזר לטומאתו הישנה.