לחם שמים על משנה כלים ל

בשופין לשון רע"ב תרגום הצריפים שופינא. איני יודע מהו הצריפים שזכר כאן. ויראה שט"ס הוא. וצ"ל הפצירה פים. שמתורגם שופינא. ואולם לא היה צריך להביא עצות מרחוק. והנה גם בתרגום של תורה נמצא ואכות אותו טחון. ושפית יתיה בשופינא.

אספקלריא עתי"ט אחר שהביא פיר"מ. כתב ולפ"ז פתרונו בל"א בדי"ל. ואין זה נראה. כי הוא סותר פיר"מ (אף אם יש מהם שמגדילים כמות הנראה. ויש מקטינים. הפעוטים מראים ביושר).

ואמנם לא רחוק הוא מפירוש המלה. ותתחלק עד"ז ג"כ לשני מלין. ר"ל מספק לראיה. לא לשון ספק. הפך הודאי. אלא מלשון אם יספוק עפר שומרון. ובלשון חז"ל ספוק חבל בחבל. כדי להאריכו. כך משתמשים בבתי עינים (שהם ברילן בל"א) שהיא אספקלריא לפי זה. להאריך מדת קו חוש הראיה. להמשיך ולהספיק די צרכו. במקום שאינו מגיע. ונפסק בלי עזר זה הכלי. המשלים כחו בספוק. אבל באמת עיקרו מלשון לעז לטינ"י ספיקול. אספיקט. ספיטאקול. משמשין לשון ראיה ומראה. עם שכל הלשונות. יש להן מוצא מלה"ק. וביחוד לשון לעז יווני ורומיי. שנשתמשו בהן רז"ל הרבה. והפכוהו וטהרוהו עד ששב טהור קודש. ועיין בעלית הלשון.

אשריך כלים כו' מכאן נראה שקודם רבי כבר נשנו המשניות כסדרן. ולא המשניות בלבד. אלא גם הברייתו'. כמ"ש בחי"ג. עיין תענית (יג"ב) עיין שם.