לחם שמים על משנה כלים כ:ב

עריבת פיסונות לרע"ב שלקח פירושו מן הר"ש. הגרסא פיסונות בנו"ן. ולר"מ פסוגות בגימ"ל גרסינן. ומפרשו מענין גפסית (א"כ הוא מההפוכים) ר"ל עריבה של עושי הגפסית.

אמנם גם לפירושו דר"ש יש לקיים הגרסא בגימ"ל. מענין פסיגה דפ"ק דעוקצין. ומפסג ועולה כו' דתקנות יב"ן. בפרק מרובה. וטובא דכוותה שהם מענין חתיכה.

בקדים ונסדקה כו' ברישא מיירי בנסדקה מעצמה בסדק קטן דק. כמוציא משקין. השתא איירי בהניחם בקדים במתכוין. שיסדק סדק גדול הולך ומתרחב. ס"ד דלבטלה מתורת כלי קמכוין. שיתחלק ותפול לשתי חתיכות. ולא תהא ראוי אף לשכיבה. קמ"ל רבותא כפולה. אע"ג דבכוונה קעביד. וגם דמניחה בקדים. אע"פ שידוע שתלך ותסדק יותר. עד שתפול לשני חלקים. אפ"ה טמאה מדרס. וטעמא. מפני שעדיין היא מקבלת מדרס. בזה הלשון כלול הדין והטעם כאחד. כלומר כל זמן שמקבלת המדרס. טמאה היא מכל מקום. ולא אזלינן בתר מחשבתו דהיאך. מאחר שהיא עדיין ראויה לשמש שכיבה. לא פקעה מנה טומאת מדרס. עד שתהא מבוטלת משמוש שכיבה וישיבה.