לחם שמים על משנה כלים יט:ד

נישא על המיזרן מעשרה ולפנים טמא לרע"ב טמאה גרסינן כו'. ולא שמיע לי לשנות הגרסא שלפנינו טמא. לשון זכר. כן היא בגמרא ותוספתא. כמו במשניות דר"ש ור"מ. אף פירושו דרע"ב לא ס"ל. ולא במיזרן היוצא מן המטה איירי השתא. אלא במיזרן לבדו כשהוא בפ"ע. קמיירי הכא. וקמ"ל דשעורו שוה עם היוצא מן המטה (אתאן לר' יוסי) שאם נישא עליו הזב. נעשה אב הטומאה. דהוי מידי דחזי למדרס. כמטה עצמה. ואשמעינן תו. דלא תימא. הרי הוא מעתה כמטה ממש. וניתב ליה יוצא. כאילו הוא כרוך במטה. קמ"ל מעשרה לחוץ טהור. ולית ליה יוצא לגמרי.