לחם שמים על משנה כלים יט:ב

עד ה' טהור וחמשה כלמעלה. תוספתא כתבה הר"ש. ויש ט"ס כו'. וצ"ל ומייתי לה כו'. תי"ט. לא כן הוא. במ"כ פסל לשון הר"ש במומו. לא עיין בה אלא אגב שטפא. ולא ראה יפה. ודברי הר"ש מכוונים אמרתו צרופה.

מחמשה עד עשרה ועשרה כלמטה תוספתא. ומייתי לה התם בפא"ט.

אך זו טעותא היא בידיה דתי"ט. דלא מייתי לה בפא"ט כה"ג. אלא ס"ד הוא ומסקנא לאו הכי. אלא עשרה כלמעלה.

שבו קושרין ומשלשלין לרע"ב. וחזי לשלשל המטה כלומר להוריד מן העליה לגג.

לשון משובש הוא. מהופך ומסורס.